בור הרוחות, מערה קטנה ומרתקת השוכנת מתחת לאבן השתייה בכיפת הסלע שבהר הבית בירושלים, עטופה במסתורין ובאגדות זה מאות שנים. הן במסורת היהודית והן במסורת המוסלמית, למקום מיוחסת משמעות רבה, תוך שילוב אמונה, היסטוריה ותרבות עשירה. בשל רגישותו הדתית והפוליטית, בור הרוחות מעולם לא נחקר באופן מעמיק מבחינה ארכיאולוגית.
מקור השם “בור הרוחות” כנראה מגיע מאמונה מוסלמית מימי הביניים: על פי אמונה זו, ניתן לשמוע אנחות של נשמות הממתינות ליום הדין מתוך מעמקי המערה. מקור אמונה זו ייתכן שקשור לשקע קטן מתחת לרצפת השיש, שהיה משמיע הד.
מסורות יהודיות:
מדרש חז”ל: לפי מדרש זה, בור הרוחות משמש כפקק המונע מהתהום שמתחתיו להציף את העולם שוב, בדומה לאסון המבול.
מערת צדקיהו: יש הסבורים שמדובר במערת צדקיהו המוזכרת בתנ”ך, שם מצא המלך צדקיהו מקלט מפני הבבלים.
בור שיתין: זיהוי נוסף מקשר את המקום ל”בור שיתין” המוזכר במסכת יומא, שם הושלך דם פר החטאת ביום הכיפורים.
פרטים טכניים:
מיקום: מתחת לאבן השתייה בכיפת הסלע, במערה קטנה.
פתח המערה: מכוסה בלוח שיש גדול.
מידות: כ-4 מטר אורך ו-3 מטר רוחב.
עומק: לא ידוע בוודאות, אך מוערך בכ-8.5 מטר.
